
בס"ד
תקשורת מקרבת עשתה מהפכה בחיי (לטובה).

כמה כואב ומתסכל לפעמים:
-
כשאני לא מצליח להבין ולבטא את מה שאני באמת מרגיש או כשנראה שאם אתבטא בכנות זה יפגע באחר..
-
כשנראה שאנחנו מפספסים אחד את השנייה בתוך ויכוח או חילופי האשמות..
-
כשנושא קטן הופך לריב ולא ברור איך זה קרה..
-
כשאני מאוד רוצה משהו ולא מוצא את הדרך לבקש..
-
כשאני מרגיש רחוק דווקא מאלו שהכי קרובים וחשובים לי..
תקשורת מקרבת בשבילי היא קודם כל השקפה משחררת ומהפכנית שצובעת עוד ועוד מהחיים בחמלה, בחירה וחופש.
בנוסף היא מציעה אוסף של כלים מבריקים ועמוקים לתקשורת ויצירת חיבור, והופכת עוד ועוד מניעים הנובעים מאשמה, בושה, פחד, ורצון לגמול, לתנועה של נתינה טבעית מהלב.
אותה איכות של נתינה וחיבור שאני מאמין שכולנו כמהים/ות לה ושהיינו רוצים/ות שתהיה בכל קשר בחיינו; בזוגיות, עם ילדים, עם המשפחה ועם כל השאר.
תקשורת מקרבת עוזרת לנו (בין השאר):
-
קודם כל להבין את עצמינו טוב יותר.
-
לבטא את עצמי במלאות, בישירות ובאותנטיות בלי שזה יפגע באחר ולהקשיב, לפגוש ולראות את האחר בלי שזה יהיה "על חשבון" החוויה שלי.
-
להסתכל מעבר למילים ולהתנהגויות אל כוונת הלב של האחר ושלנו.
-
להישאר בחיבור תוך כדי מחלוקת.
-
לעמוד על שלי ולהגיד 'לא' בלי שזה יתקבל כדחייה או כהאשמה. ולשמוע 'לא' באותו אופן ואפילו כהזדמנות למפגש.
-
להגדיל את הסיכוי של הצרכים של כולם להיפגש ולהתמלא, מתוך חיבור ונתינה טבעית.