בס"ד

  קצת על תקשורת מקרבת (לא - אלימה) - של ד"ר מרשאל רוזנברג

​

​

תקשורת מקרבת – לא-אלימה NVC, Nonviolent CommunicationTM, מורשתו העצומה של  דר' מרשאל רוזנרבג (ז"ל), היא שילוב נדיר בין תפישת-עולם, שיטה, דרך-חיים ושפה – שילוב היוצר מתכון בדוק ורב-עוצמה ליצירת שינוי עמוק ביחסים, להפחתת קונפליקטים, לשיקום האמון וליצירת קרבה והבנה בכל מישורי החיים.

​

הרקע הפילוסופי של השיטה הוא גישת האי-אלימות (אהימסה בהודית), שאותה הניח מרשאל בבסיס שיטתו בהשראת מהטמה גאנדי ומרטין לותר קינג, בצד המורשת ההומניסטית של קארל רוג'רס ומרטין בובר.

​

​

מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, שבהן החל מרשאל ללמד ולהפיץ את שיטתו, הגיעה התורה הלא-אלימה ליותר מ-200 מדינות ברחבי העולם, בעודה מחוללת שינויים מרחיקי-לכת בחייהם של מאות אלפי א/נשים בכל הגילים, מכל קשת האוכלוסיה, בכל תחומי המפגש האנושי. עיקר הקסם של המודעות המקרבת הלא-אלימה הוא דווקא באזורי אי-הבנה וקונפליקטים מכל הסוגים, ובמיוחד כאלו שנראו חסרי-מוצא (בבית, בחברוּת, בעולם הטיפול, במוסדות חינוכיים, בעבודה, בהקשרים חברתיים ובמהלכים פוליטיים).

​

לב-לבה של התקשורת המקרבת הוא הצבת הצרכים במוקד ההבנה האנושית. בשונה מן הגישה הרווחת מזה דורות בתרבות השלטת (מורשת הפטריארכיה), שבה החיפוש במצבי קונפליקט הוא אחר מי "בסדר" ומי "לא-בסדר" (או מי "צודק" ומי "אשם") ומתוך כך לגזור את התגובות המוכרות (שיפוטים, דרישות, פרסים ועונשים), המיקוד העמוק והמהפכני שמציעה NVC הוא בהתבוננות אל מאחורי ההתנהגויות – אל העולם הפנימי של כולנו.

​

​

השאלה המנחה תהיה "מתוך איזה צורך פעל אותו אדם", או "מי זקוק/ה למה", ומתוך כך גם "מהן הדרכים שבאמצעותן נוכל לממש זאת". חלק מרכזי מן החידוש שבאופן ההתנהלות הזה הוא שימוש ברפרטואר תגובות שונה מאד מן המקובל, ובכללו אמפתיה, הבעת בקשות מתוך פגיעוּת וחיפוש פתרונות במשותף ובלב פתוח באופן שבאמת יעבוד לכולם/ן.

​

      *כתבה ארנינה קשתן - מהמנחות הוותיקות והמשמעותיות בארץ וגם המורה היקרה שלי.

​